Questo sito usa cookie per fornirti un'esperienza migliore. Proseguendo la navigazione accetti l'utilizzo dei cookie da parte nostra OK

טעימה ראשונה - "פלינאי– שני סרטים ושם תואר" - לילות כביריה, גי'נג'ר ופרד

תאריך:

27/12/2020


טעימה ראשונה  -

"אבא שלי רצה שאהיה מהנדס. אמא שלי, כומר. ואילו  אניהפכתי לשם תואר". כך, באירוניה הטיפוסית לו, הגיב פדריקו פליני על העובדה כי השם "פלינאי" משמש כדי לתאר מעמדים ביזארים ויוצאי דופן. למעשה, אין מילה אחרת שתוכל לתאר את הערך והמשמעות הכבירים של יצירתו. בשנת 2020 מציינים 100 שנה להולדתו של הבמאי החשוב ביותר בהיסטוריה של הקולנוע האיטלקי. למרבה הצער, זאת היתה הכל חוץ משנה פלינאית. מכון התרבות האיטלקי בתל אביב תכנן כמה אירועים משמעותיים כדי לציין את השנה המיוחדת הזו, כולל הקרנה של שתי יצירות מופת של פליני במסגרת פסטיבל הקולנוע של ירושלים, והקרנת כל סרטיו בצבע של פליני, שהיו מתוכננים לעלות על מסכי סינמטק ירושלים בקיץ האחרון.

אנו רוצים לסיים את השנה הזו, המוקדשת לציון מאה לפליני, עם שני סרטים שתוכננו לקחת חלק בתוכניות שציינו לעיל, ושלא יצאו לפועל כמתוכנן בשל הנסיבות: "לילות כביריה" (1957) ו"ג'ינג'ר ופרד" (1986). אלו שני סרטים שונים בתכלית, המסמנים את ראשית ושלהי הקריירה של המאסטר מרימיני.

ובכל זאת, אנו מקווים כי את כל סרטיו הצבעוניים של פליני, (13 סרטים), ואת הסרטים שתוכננו לפסטיבל ירושלים 2020 אך לא הוקרנו בו, נוכל להציע מחדש מיד כאשר תתאפשר פתיחה של מוסדות התרבות, כך שנוכל להנות מחוויה קולנועית אמיתית. בינתיים, נוכל כולנו לגלות שוב את משמעותו של שם התואר פליני באמצעות צפיה ביתית בשתי יצירות המופת האלו. הזדמנות טובה להכיר לו טובה על שלא הצליח להפוך למהנדס או כומר, אלא העניק לנו כמה משיאיה של התרבות האיטלקית.

 לינק לצפייה ישירה

ג‘ינג‘ר ופרד,איטליה/מערב גרמניה/צרפת, 1985

 במאי: פדריקו פליני

ג'ולייטה מאזינה, מרצ'לו מסטרויאני

באמצעות הקולנוע יוצא פליני ללעוג למדיום המתחרה — הטלויזיה: מדיום זנותי המפתה, משחית ומעליב את האינטליגנציה של הצופה, מכשיר להשחתת וביזבוז הזמן. אמיליה ופיפו, צמד רקדנים שלפני 30 שנה כינה עצמו ע"ש ג'ינג'ר רוג'רס ופרד אסטר, מוזמנים להתאחד בתוכנית אירוח מטופשת. (בין שאר המוזמנים: אדמירל המתקיים על אכילת יוגורט, טרנסווסטייט, מאפיונר, ושורה של כפילי גייבל או קוז‘אק). אורחיה האקסטרווגאנטים של התוכנית מאפשרים לפליני לבנות סצינות קומיות ופאתטיות, להעביר את הגיגיו על החיים והאמנות ולאחד שוב את שניים משחקניו האהובים — ג'ולייטה מזינה אשתו ומרצ'לו מאסטרויאני, חברו הטוב. (126 דקות. איטלקית, תרגום לעברית ואנגלית).

לילות כביריה, איטליה, 1998, איטלקית עם כתוביות בעברית

במאי: פדריקו פליני

לפני "לה דולצ'ה ויטה" שיסמן כיוון חדש בקריירה שלו, חזר פליני לדמות שהופיע כבר בסרטו הראשון "השייך הלבן" — זו של זונת הרחוב כביריה. ג'ולייטה מאזינה שעיצבה דמות קולנועית בעלת נפח רגשי עצום ב"לה סטרדה" שיכללה כאן פרסונה נשית זו לדמות שהקלישאה של היסטורית הקולנוע מכתירה אותו כ"מי שיצאה מתוך סרט של צ'פלין". ואכן — דמותה של כביריה משלבת בין תמימות מעוררת רחמים, חולשה מוסרית, התגוללות בשולי החברה ועם זאת אמונה אמיתית בגאולה. אפיונים אלו נובעים לא רק ממהלכי העלילה — התדרדרותה מדחי אל דחי של פרוצה אומללה זו בחיפושיה אחר האהבה והאושר — אלא בראש ובראשונה מנוכחותה הפיסית של מאזינה: משהו בגמלוניות של תנועתה ביחד עם פניה הזכים, המוארים, שמעניקים לאפיונים האלה את תוקפם החזותי. גם כאן בונה פליני את הסרט כרצף של אפיזודות, לכאורה נטולות קשר ביניהן, אך בהדרגה הן מצטברות ליצירה בעלת עוצמה רגשית שאי אפשר לעמוד בפניה, לחוויה שיש בה סנטימנטליות ואכזריות, פנטזיה לצד מציאות קודרת, ובעיקר קו דקיק של תקווה המחבר ביניהן. פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 1957.

110 דקות. איטלקית, תרגום לעברית.

Informazioni

Data: DA א 27 דצמ 2020 a א 10 ינו 2021

Organizzato da : Istituto Italiano di Cultura di Tel Aviv

In collaborazione con : Cineteca di Gerusalemme

Ingresso : A pagamento


1838