Not a Project, But a Promise
תערוכה מאת מרגריטה מוֹסקארדיני
אוצר: ניקולה טרצי
12 ביולי – 31 באוגוסט 2024
פתיחה: יום שישי, 12 ביולי בשעה 12:00
CCA תל אביב-יפו, צדוק הכוהן 2א
שעות פתיחה: שני – חמישי: 19:00-14:00; שישי – שבת: 14:00-10:00
מרגריטה מוֹסקארדיני מתעניינת במקומות ואתרים סִפיים – במשמעותם הטבעית, החברתית, התרבותית או המשפטית. עבודותיה של מוסקארדיני משתמשות בשפה החזותית של ההפשטה העוטה צורה של פסל, רישום, טקסט וכו'; הן מעוגנות במציאות חברתית וגאוגרפית ובה במידה הן פתוחות וספקולטיביות.
את Not a Project, But a Promise [לא פרויקט, אלא הבטחה] ייצרה מוסקארדיני עבור CCA תל אביב-יפו, והוא מייצג את הפרק העכשווי במחקרה הארוך על אתרים המדגימים את המושג "נחלת הכלל", כלומר אתרים הקיימים לטובת הכלל ותחת פיקוחו, אך אינם שייכים לאיש. האמנית חוקרת במיוחד כיצד נשמר מעמדם הייחודי של אתרים אלה ואיזה שימוש נעשה בהם בתקופות של שינוי חברתי־פוליטי. פרקים קודמים עסקו במבצרים שבנו הנאצים לאורך החומה האטלנטית במלחמת העולם השנייה – מהרי הפירנאים ועד נורבגיה – וכן במרחבים הציבוריים שבהם התרחשו המחאות של פארק טקסים גֶזי באיסטנבול, ובמבנים הארעיים שנבנו בידי פליטים סורים במחנה הפליטים זעתרי בירדן.
גוף העבודות הנוכחי, שנוצר במיוחד עבור הגלריה בקומת הקרקע של המרכז, מציג צלליות מבד המבוססות על מפות של שנים עשר מקומות קדושים בירושלים, בית לחם וחברון הכפופים ל"סטטוס קוו של האתרים הקדושים", כפי שהוא מכונה. הסטטוס קוו הזה, שמקורו בעקרונות של השלטון העותומאני על ארץ ישראל, ועם הזמן עטה תוקף של חוק אשר נועד להסדיר את מעמדם של מקומות קדושים המשמשים מאמינים של דתות שונות ולפקח עליהם. צורה זו של בִּנאוּם, שראה באתרי הקודש גופים אל־לאומיים חוצי ריבונות, עומדת בלב Not a Project, But a Promise. השליטה בחלוקת הזמן והמרחב באתרים אלה מרמזת, לפי מוסקארדיני, לדרכים אחרות של יישוב מרחב שאינו בבעלות המדינה ומציעה תחתיהן מודל חדש של יחסים בין קהילות.
