במוי וילמה לבטה
באיטלקית עם כתוביות באנגלית
טורינו,1980. על רקע מאבקי האיגוד המקצועי נגד הארגון מחדש בחברת פיאט – שהיה אמור לעלות במחיר אלפי מקומות עבודה של פועלים – אמה וסרג'יו נפגשים ומתאהבים , ב-35 יום של מחאות בהם היו סגורים וצעדת 40 אלף בעלי צוארון לבן. בקטע היסטוריה זה של איטליה, שני הגיבורים מייצגים שני חלקי אוכלוסיה שהחברה הייתה רוצה לעמת האחת נגד השנייה: אמה בוגרת אוניברסיטה במטמטיקה ועובדת במִנהלת חברת פיאט וחיה עם מהנדס. סרג'יו הוא פועל, חמום מוח, עומד בראש המאבק. היא תתפשר על הכל בשבילו; סרג'יו מאפשר לה ללכת לעבר עתיד, אולי טוב יותר, אבל כפי שיתגלה בסופו של דבר, העתיד יהיה מאכזב כמו גם המציאות בה הם חיים. למרות התשבחות שקיבל הסרט בפסטיבל הסרטים בטורינו, סיניורינה אפה, הינו סרט ללא קצב שהוסרט בקצב המתאים לטלביזיה ללא התיחסות לדקויות. סרג'יו נבוך בחליפה במסעדה מפוארת כדי להרשים את אמה; החבר הפועל, המשתמש בסמים המוצא שוב את הרצון לחיות בזרועותיה של גננת ועל כר דשא מתוודה בפניה שהוא רוצה עשרות ילדים… אין זה דומה אפילו לסרטי קן לואץ'! גם המשחק מתאים לקהל טלביזיוני, עם מבטים ארוכים וברורים לחלוטין בין הגיבורים, עם ויכוחים ארוכים על כוס היין הקלאסית, בהם לא מתווכחים על העולם שמשתנה אלא זורקים באוויר משפטים מוסכמים. הרגעים ה"חיים" היחידים הם קטעי הסרטים המשחזרים את איטליה על פרשת דרכים ועל הבאריקדות, הנותנים תמונה על הדרמה החברתית שהתנהלה. למרות הכל ולריה סולארינו הינה יפה מדי בתפקיד אמה באותם ימים קודרים.
Entrata libera