ג. + מ.דה סריו
באיטלקית עם כתוביות באנגלית
טורינו.לומינטה היא צעירה בלתי חוקית רומניה שחיה הודות לכייסות, את פרי הכייסות היא צריכה למסור ל"מעבידים" שלה. אולם ללומינטה יש תכנית כיצד להשיג מסמכים מזוייפים ולהמלט מפיקוחם. היא מתחילה את תכניתה בכך שהיא בוחרת לעצמה קרבן מקרי. הקרבן הוא אנטוניו איש זקן וחולני החי במצב של התנוונות ומידי פעם הוא נאלץ לאשפז את עצמו בבית חולים. שם פוגשת אותו הבחורה ומתחילה לעקוב אחר תנועותיו. אילו חיינו בארצות דוברות צרפתית, ניתן היה להשוות את סגנון הסרט לסרטם של האחים דרדן ההבטחה. ההרגשה היא שהסרט לא מקבל את הביקורת החיובית המגיעה לו, כיון שקריאה מחדש ביצירות נוצריות של חמלה לא תגלה וידויים אבל תגלה קולנוע שיודע לחפור לעומק בנשמה האנושית. במדבר חייהם של שני הגיבורים אין מקום לרגש מעבר ליכולת לשרוד לכשעצמה. אנטוניו מבלה את ימיו במרחבים בהם החור בגרונו בולע כל אפשרות וחוש ליופי. ללומיניטה החייתית, העיר הזרה לה הינה כמו כלוב ושומריה הם דוברי שפתה. עבורה, החמלה הינה לא הלב החולק את החמלה האנושית, אלא כיצד ניתן לנצל את האחר לצרכיך האנוכיים. הדה סריו מציגים בפנינו מפגש/ התנגשות של שתי נפשות בודדות צחיחות אלו, לא כדי למצוא "סוף טוב" אלא כדי למצוא סוף של קיום. הביצוע הוא על ידי מהלך מוטעם של שבע התחנות של החמלה בהן על הצופה לשאול את עצמו כמעט כבמאי כיצד יתגלגלו פני הדברים. זהו קולנוע המבוצע במחוות, במבטים וברגעי שקט, יותר מאשר במילים. דוקא בגלל הסגנון הקפדני והחמור שלו שבע יצירות של חמלה, מעמיק וזהו סרט שקשה לשכוח אותו.
Entrata libera