הסרט מצולם באולם נשפים בפרברי פריז, שם משנת 1936 עד אמצע שנות השמונים נפגשים, ביום שבת, זעיר-בורגנים, זבניות, פועלים. האולם הוא במה למאוכזבים ולמנודים. כולם יחידים וכולם רוצים לרקוד. הצופה מלווה אותם ממלחמת העולם השנייה עד לעת מוסיקת הפופ. אופנות וז'אנרים מוזיקליים מתחלפים. הכמיהה לקרבה, לעומת זאת, תמיד נשארת. "הנשף" הוא סרט ללא דיאלוגים, ערבוב של ז'אנרים שונים, שילוב בין וודביל, פנטומימה ובלט. אולם הנשפים מהווה מעין מסך הקרנה לארבעה עשורים של היסטוריה צרפתית: מהחזית העממית, דרך המלחמה, שחרור פריז, מלחמת אלג'יר, מאי 68'…
הבמאי שאב את התסריט והשחקנים לסרט זה מעבודת תיאטרון צרפתית הנקראת 'הנשף".
גרסה משוחזרת
משך הסרט: 109 דקות