הקולנוע של ג'יאנפרנקו רוסי הוא מסע פואטי ארוך שנים אל עבר מציאות שותתת דם. בין אם בעת ביקור באזורים מוכי קרבות במזרח התיכון, באי הסיציליאני למפדוזה בעיצומו של משבר המהגרים באירופה, או בחדר בית מלון בו מתוודה על חטאיו רוצח סדרתי מקסיקני – רוסי מישיר מבט אל העולם ובו זמנית הופך אותו למשהו אחר ולא מוכר. נקודת המבט ההומנית שלו תרה אחר הגרעין האנושי, ממקמת אותו בחזית הפריים, ומבקשת לבחון כיצד האחר חווה את העולם. חוויית הצפייה בסרטיו היא תמיד מטלטלת, ומחליפה במהרה אדישות או הדחקה באמפתיה ובחמלה. תוך כמעט שלושה עשורים של יצירה, רוסי השלים עד כה שישה סרטים באורך מלא, מתוכם נקרין ארבעה נבחרים במיני-רטרוספקטיבה זו. למרות שנוכחותו של היוצר בהם כמעט ואינה נראית או נשמעת, אף אחד מסרטים אלו איננו קולנוע מתבונן פשוט. רוסי לרוב מטייל לבדו ומצלם בעצמו, מחפש את המרחק הנכון והמדויק ממושאי הצילום שלו כדי לייצר מיזנסצנה מינימליסטית אך בו זמנית מוקפדת ומעוצבת. בעולם הקולנועי של רוסי לא קיימים גבולות ברורים בין בדיה לבין תיעוד, ומבטו הנוקב על המציאות עובר תהליך של ליטוש אסתטי מובהק. זוהי האמת הקולנועית המגיעה לאחר שהדיווח העיתונאי משלים את תפקידו, והיא מגדירה מחדש את מהותו של הקולנוע התיעודי בימינו.
כתיבה והנחייה: ד"ר אוהד לנדסמן
ג'אנפרנקו רוזי, יליד אסמרה, באריתריאה, בעל אזרחות איטלקית ואמריקאית, בתום לימודיו באוניברסיטה באיטליה עבר לניו יורק שם למד בבית הספר לקולנוע באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1985. לאחר מסע להודו בשנת 1993, הפיק וביים את "איש הסירות", אודות סִירַאִי על גדות הגנגס, אשר הוצג בהצלחה בפסטיבלים בינלאומיים שונים, כגון פסטיבל סאנדנס, פסטיבל לוקרנו ופסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו. אחרי הסרט הקצר Afterwords, שהוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בוונציה ה -57, בשנת 2008 צילם בקליפורניה את הסרט התיעודי Below Sea Level, על קהילה של חסרי בית שגרים במישור מדברי שנמצא 40 מטר מתחת לפני הים. הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר במחלקת "אופקים" של הפסטיבל הבינלאומי בוונציה וגרף פרסים יוקרתיים נוספים רבים. בשנת 2010, רוזי צילם את "אל סיקאריו – חדר 164", ראיון קולנועי מתוך סיפורו של צ'רלס באודן על רוצח שכיר במנוסה מקרטלי הסמים המקסיקניים. הסרט זכה בפרס Fipresci בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע בוונציה, בפרס Doc / It לסרט התיעודי הטוב ביותר של השנה, הסרט הטוב ביותר ב- DocLisboa בשנת 2010 וב- Doc Aviv דוקאביב 2011.
בשנת 2013 זכה באריה הזהב בוונציה עם Sacro GRA , הסרט על האנושות הבלתי נראית שחיה בקרבת הכביש הטבעתי הגדול המקיף את רומא. זו הפעם הראשונה ש פרס האריה הזהבהוענק לסרט תיעודי. בשנת 2016 רוזי זכה בדוב הזהב לסרט הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי ברלין עם "אש על המים", סיפורים מהאי למפדוזה, על תושביו, דייגיו והמהגרים המגיעים אליו. בעוד באיטליה הוא זכה בגלובוס הזהב האיטלקי, ובפרס נאסטרו ד'ארגנטו, "אש על המים" הביא את האי למפדוזה, סמל של הגירה, אל העולם כולו בפסטיבלים ובבתי הקולנוע.
ד"ר אוהד לנדסמן הוא מרצה בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב וחוקר קולנוע. עורך וכותב את הבלוג doctalk המתמקד בקולנוע תיעודי בארץ ובעולם