פוליטכניקו מילאנו פוגש את המכון האיטלקי לתרבות בתל אביב
מרצי הפוליטכניקו מספרים סיפורים של תרבות פוליטכנית: סיפורי מדע, טכנולוגיה ויצירה, סיפורים על מטרות שהושגו על ידי מוריהם הגדולים , על חזונם לעתיד.
אסכולת מילאנו: מאלביני עד פיאנו.
פדריקו בוצ’י, מרצה לתולדות האדריכלות וממונה לקשרי חוץ, אוניברסיטת פוליטכניקו מילאנו
בהרצאתו, ידבר פרופ’ בוצ’י על כמה דמויות ואירועים הקשורים לקבוצת אדריכלים שלמדו בפוליטקניקו במילאנו, העיר שבה גם פעלו, מאוחדים ב”קו המתודולוגי הרציונליסטי המוצע, במושגים חדשים ופיוטיים, על ידי התנועה המודרינת”. החל מפרנקו אלביני (1905-1977), איניאציו גארדלה (1905-1999), ארנסטו נתן רוג’רס (1909-1969) ומרקו זאנוזו (1906-2001) ועד לתלמידים בני זמננו כגון אנטוניו מונסטירולי (1940-2019) וגואידו קאנלה ( 1931-2009), הם עצבו מסורת אדריכלית שהעידה על זמנם ועודדה פרשנות ביקורתית בקרב הדורות הבאים. כך הולידו אסכולה שמציבה את ההיסטוריה במרכז הפרשנות של הפרויקט עבור האדריכלות המודרנית.
פדריקו בוצ’י (פוג’ה, 1959) הוא פרופסור מן המניין ל”היסטוריה של אדריכלות” ונציג הרקטור למדיניות תרבותית בפוליטכניקו מילאנו, סגן רקטור של קמפוס מנטובה וראש קתדרת אונסק”ו ל”שימור ותכנון אדריכלי בערי מורשת עולמית”.
