אתר זה משתמש בעוגיות טכניות, אנליטיות וצד שלישי.
על ידי המשך גלישה, אתה מקבל את השימוש בעוגיות.

העדפות cookies

פרנצ’סקו רוזי (1922-2015): קולנוע = מחויבות אזרחית “ישו נעצר באבולי”

ב-1938 הוגלה הרופא הסוציאליסט קרלו לוי לכפר קטן בלוקניה שבדרום איטליה. זו הייתה דרכו של המשטר הפשיסטי להתמודד עם האידאולוג היהודי שהתנגד לשלטון. הרחק מאיטליה “המודרנית”, מגלה לוי מחוז מנותק שמנהגי תושביו, החל מדרכם לעבוד את אלוהיהם ועד לשגרת היומיום, רחוקים לא רק פיסית אלא גם טכנולוגית ובעיקר רוחנית מכל המוכר לו. העובדה כי הוא רופא הופכת את האסיר לאישיות המפורסמת ביותר במקום, האיש אליו עולים לרגל כדי לטפל בילדים החולים שהשלטונות מזניחים. שהייתו של לוי במקום הופכת לאבן דרך בתפיסתו הפוליטית. פרסום זיכרונותיו על ימיו במקום יהפכו למסמך מטלטל באיטליה שאחרי מלה”ע השניה. על בסיס הטקסט הזה, שהתפרסם בשנת 1945 והיווה את אחת מזריקות העידוד לתור הזהב של “הניאו ריאליזם” בתרבות האיטלקית, ביים בשנת 1979 פרנצ’סקו רוזי את היצירה הזו. כמו בטקסט האוטוביוגרפי של לוי, גם כאן מוקדש מקום נרחב להתבוננות במקום ובתושביו – התבוננות שלה חלק ניכר באווירה המכושפת של היצירה.

 כרטיסים חינם בקישור והזין קוד מספר 8803588

הסרט יוקרן עם הפסקה בת 20 דקות

הקרנה נוספת בסינמטק ירושלים ב-12/6/23

  • אורגן על ידי: Istituto Italiano di Cultura Tel Aviv